• Yaara Shalem Nassi

2- מניות

שוק ההון


מפגיש בין חברות הזקוקות למימון, לאנשים פרטיים וחברות אחרות, המעוניינים להשקיע את הונם במטרה להגדיל אותו.


שוק ההון הכרחי בכלכלה המודרנית מהסיבות הבאות:

  1. עבור חברות עסקיות- מקור לגיוס הון אשר מאפשר ליזמים לממש את ההזדמנויות העסקיות לפיתוח החברה.

  2. עבור האדם הפרטי- מאפשר לחסוך בתוכניות חיסכון ולהשקיע במניות/אג"ח.

  3. עבור הממשלה- לצורך גיוס הון מהציבור.

מניה- מקנה לרוכש המניה אחוז בבעלות החברה. כשותף בחברה יש לרוכש זכויות (חלוקת דיבידנדים) וחובות (לנהוג ביושר).


דיבידנד- החברה מחלקת את הרווחים שצברה לבעלי המניות.

דוגמא: לחברה יש רווחים של 1 מליון ש"ח והיא הנפיקה 1,000 מניות= כל מניה שווה 1,000 ש"ח. מי שמחזיק 2 מניות, יקבל 2,000 ש"ח.


למה חברה מגייסת הון ע"י מניות (יתרונות):

  1. גיוס הון ללא עלויות ריבית.

  2. העלאת מיצוב ותדמית החברה.

  3. ביצוע רכישות ומיזוגים בתמורה להחלפת מניות, מבלי להוציא כסף "מהכיס".

חסרונות לחברה שמנפיקה מניות:

  1. מעבר לחברה ציבורית- על החברה להפוך לשקופה כך שמידע חיוני שלה עלול לזלוג למתחרים (ספקים ולקוחות עיקריים, חולשות וחוזקות).

  2. הוצאות נלוות רבות להנפקה.

  3. דילול- כאשר חברה מנפיקה מניות נוספות, לצורך גיוס הון לחברה, קטן חלקם של בעלי המניות הקיימים בבעלות על החברה. דוגמה: לחברה 100 מניות, המוחזקות שווה בשווה בידי שני בעלים, כלומר לכל אחד מהם 50% מהבעלות. כאשר החברה מנפיקה עוד מאה מניות (סה"כ 200 מניות) שנמכרות לאדם שלישי, קטן חלקו של כל אחד משני הבעלים הראשונים ל-25%.



כיצד נקבע מחיר מניה

מניות, כמו המחיר של כל מוצר אחר (שאינו מפוקח ע"י הממשלה), נקבע ע"י ביקוש והיצע. דוגמא: חברה שמפתחת תרופה נגד מחלה מודיעה על הצלחה בניסוי. כתוצאה מזה המשקיעים חושבים שהחברה תרוויח הרבה בעתיד ולכן ממהרים לקנות את המניה. כשיש הרבה קונים, המחיר יעלה. המחיר יעלה עד שיגיע למחיר שבו המשקיעים יחשבו שכבר לא כדאי לקנות. כלומר, הרווחים העתידיים לא יצדיקו קניה במחיר גבוה כל כך.


הנפקה

פעולה המשמשת לגיוס הון על ידי הצעה של ניירות ערך (מניות/אג"ח) לציבור. בטרם ההצעה לציבור, קיימת על החברה חובה לפרסם תשקיף (מלוא המידע הדרוש לציבור לשם ניתוח כדאיות ההשקעה כמו: תוצאות עסקיות ולמה ישמש ההון שיגוייס).

הנפקה בפעם הראשונה היא שהופכת חברה פרטית לחברה ציבורית.


תהליך הנפקה של מניות


שוק ראשוני- בשלב ראשון, חלק מניירות הערך נמכרים למשקיעים מוסדיים (ארגון המנהל כספים של הציבור: חברות ביטוח ובתי השקעות) אשר מתחייבים לרכוש כמות מסוימת מניירות הערך מראש, תמורת מחיר נמוך יותר.

דוגמא: החברה שווה 1 מיליארד.

בעלי החברה צריכים הון של 150 מיליון ולכן מוכרים 15% מהבעלות בחברה.

חברת ביטוח רוכשת 10% מניות ומשלמת לחברה 100 מיליון.

בית השקעות רוכש 5% מניות ומשלם לחברה 50 מיליון.

בסיום ההנפקה, לחברה המנפיקה יש 85% בעלות בחברה ו- 150 מיליון דולר.


שוק משני- לאחר ההנפקה, ישנם מניות של החברה בבורסה, אותם הציבור (אנחנו) יכולים לקנות ולמכור.


החברה המנפיקה מקבלת את ההון רק מהשוק הראשוני- כאשר אנחנו (הציבור) רוכשים מניה, לא מוזרם כסף לחברה. אנחנו קונים ממישהו שכבר מחזיק במניה. בעלי החברה קיבלו את ההון שרצו לגייס מהמשקיעים המוסדיים.


איך נדע אם להשקיע במניה או לא?

  1. כסף החוצה- כסף יוצא מקופת החברה ומועבר לבעלי המניות כדיבידנד. זה מחשיד את המשקיעים ובצדק. אם החברה חזקה ויש לה תזרים טוב, למה זה נדרש? יכול להעיד שבעל החברה יודע (והציבור עדיין לא) שיש בעיה (לקוח גדול שעוזב/בעיה עם ספק משמעותי).

  2. כסף פנימה- כסף שנכנס לקופת החברה למטרת צמיחה או השקעה.

שווי שוק של חברה= כמות מניות * מחיר למניה


אם מחיר המניה יעלה ב- 10%, גם שווי השוק של החברה יעלה בהתאמה ב- 10%. דוגמא: לחברה 1,000 מניות * 2,000 ש"ח למניה= 2,000,000 ש"ח שווי החברה. כאשר מחיר המניה יעלה ב- 10%: 1,000 מניות* 2,200 ש"ח למניה= שווי החברה 2,200,000 ש"ח.


עסקת חילופי מניות

עסקה למכירת מניותיה של חברה (כולן או חלקן), כשהתמורה אינה מתקבלת במזומן, אלא במניות של החברה הרוכשת, בהתאם למחיר השוק שלהן. דוגמא: כאשר גוגל רכשו את וויז- זו הייתה עסקה של כ- 1 מיליארד דולר במזומן, ללא מניות שערכן יכול להשתנות באורח בלתי צפוי. לעומת זאת כאשר פייסבוק רכשה את אינסטגרם- גם זו הייתה עסקה של כ- 1 מיליארד דולר, אך היא נרכשה בחלקה במזומן ובחלקה בשווי מניות.

0 comments